על מעגל הקארמה

אנחנו יודעים שקארמה היא תוצאה של פעולה.

אנחנו מתייחסים לקארמה כאל מושג אזוטרי ששייך לעולם הנשמות

שמתכננות עוד גלגול חיים ביחס למעשיהן בגלגול הקודם

אבל למעשה כל החיים שלנו מבוססים על קארמה. על כח אנרגטי מושקע שמביא לכח אנרגטי שהוא תוצאה.

אנחנו קוצרים את מה שאנו משקים  ואיך שאנו משקים.

אבל מאחורי הרעיון הזה עומדות אנרגיות.

כל רגש, מחשבה, פעולה קשורים לתדר ואנרגיה מסויימת.

כשאנחנו מכים בקיר הוא משיב לנו חזרה.

ככל שנכה חזק יותר , נשקיע יותר אנרגיה, נקבל אנרגיה חזקה בחזרה מהקיר בדמות כאב חזק יותר.

אם נתחיל להבין את הרעיון של הניהול האנרגטי נוכל להשתחרר מהרעיון של מעגל קארמתי.

כשאני פוגעת במישהו, אני מפעילה כח רב, הרבה אנרגיה שצריכה מענה. כח נגדי מאזן.

אם אני גם עוצרת מבעדי להרגיש באותו רגע חמלה וצער על האחר (ועל עצמי שאני חווה רגש כה עז ולא נעים) אני מפעילה עוד כח נגד הטבע שלי וכולאת בתוכי עוד אנרגיה של אותו כח. ברגש זה אשמה, באנרגיה זה כח חזק שנתקע בגוף שלי. זה יכול להיות מתורגם לחוויה גופנית או נפשית, בגלגול הזה או אחר. אבל זה כאב. וכשנבין את הכוחות האלה נוכל לתעל אותם, ובעיקר לבחור לא לחוות אותם, כי הם פוגעים בנוץ

 אנחנו חווים הכל בו זמנית. ואם אני מאיימת כ"הפוגעת", הוא חש קטן, ואם הוא ימשיך לחוש כך שוב ושוב הוא משקיע שם המון אנרגיה. אם הוא לא ייתן לה מענה הוא יחווה את זה כפציעה רגשית או פיזית, או מצבי חיים שחוזרים על עצמם, אבל הוא יכול לקחת את האנרגיה הרבה שהוא משקיע בפגיעה הזו שוב ושוב כדי למנף את עצמו למעלה, להגדיל את הכח שלו.

ומכיוון שמה שלמעלה כך למטה, כשאנחנו עובדים על הניהול הרגשי שלנו והאנרגיה שלנו כאן בחומר, אנחנו משפיעים על מצב ההוויה שלנו ועל הנשמה שלנו בעולם הנשמות ולהפך.

.

ככל שאנו זוכרים שאנחנו קודם כל רוח

יותר קל להתנתק מהחוויות הארציות. לזכור שאנחנו שלמים ומושלמים כנשמות.

כשאנחנו מזהים את עצמנו רק כאני המקומי בגוף הפיזי שלנו, אנחנו מתמגנטים לשדה של כדור הארץ גם בעולם הנשמות. ומרגישים צורך לתקן. לעשות הפעם יותר טוב.

בגדול   אנחנו יכולים להיות כבר מעל מעגל הקארמה.. מעל כל מחזוריות שאנו חווים כאן (כמו פעם למעלה- פעם למטה, שלום ומלחמה)  כי כנשמות אנחנו ישות נצחית. וככל שאנו חווים את זה, נוכל לשחרר את התפיסה המחזורית.